עברתי משהו לא פשוט בחיי החברה שלי ,
כרגע יש לי 4 חברות. וגם איתם אני בקושי מסתובבת.
היה תקופה שההורים שלי רבו מלא , זה לא היה מפסיק.
כרגע זה הפסיק וזה בא בריבים קטנים , הבעיה שהם מוציאים עלי
את כול התסכול שלהם.
אני ילדה שמנמנה עניים ירוקות אף כמו של כלב אבל מהזווית הוא מכוער כול כך.
שיער מתולתל , לא מקורזל ולא מהממם אבל הוא יפה פחות או יותר.
אני שלמה עם אייך שאני נראית , היחידים שלא שלמים עם ה"יופי" שלי
הם ההורים שלי , החברים ובמיוחד המשפחה.
אני מרגישה כול כך לבד ואולי אני באמת לבד ,
אני מבזבזת את החיים שלי או במחשב או חיפוש אחר אוכל.
אני רוצה חיים אני רוצה הורים שיקשיבו ויהיו איתי ,
אני רוצה 10 דקות לשבת עם אמא שלי ולדבר אתה , בלי לשמוע "דפוקה , סתמי תפה , את לא מועילה"
וכול מיני דברים כאלו.
לגבי אבא שלי , אני רוצה שיתן לי לחיות ולא יסגור אותי כול הזמן ...
הוא בקושי נותן לי לנשום הוא חייב לדעת כול דבר , מה אני עושה מה אני אומרת ואם מי אני מסתובבת.
שלא תבינו לא נכון , אני לא שונאת תהורים שלי
אבל יש הרבה דברים שאתם לא יודעים אז אני גם לא הכי אוהבת אותם.
אייך אומרים ?
"משפחה לא בוחרים" ...
;){kind=link}